תאונת עבודה

כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה יש לו את הזכות לפנות לאגף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי ולקבל פיצוי בגין נזק הגוף שנגרם לו בעבודה.

 

תאונת עבודה מוגדרת על פי חוק המוסד לביטוח לאומי כתאונה שארעה תוך כדי עבודה ועקב עבודתו של הנפגע אצל מעבידו או מטעמו

 

על מנת שאירוע יוכר כתאונת עבודה עליו למלא אחר שלושה תנאים עיקריים:

א. האירוע הוא תאונה. 

ב. תוך כדי העבודה. 

ג. עקב העבודה.

 

מהי תאונה?

תאונה הינה "אירוע חריג" שארע לעובד במהלך עבודתו. אם העובד לא יכול להצביע על אירוע חריג כזה – לא תוכר פגיעתו כ"תאונת עבודה".

אם העובד לא יכול להצביע על אירוע חריג לא נוכל להכנס להגדרת תאונת עבודה.

גם המקרים הבאים הוכרו ע"י המוסד לביטוח לאומי ובית הדין לעבודה כ"ארועים חריגים":

ויכוח חריג שגרם להתרגזות מיוחדת

הרמת משא כבד

 

תוך ועקב העבודה

העובד צריך להראות כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג שארע במהלך העבודה לבין נזק הגוף שנגרם לו. העובדה כי הפגיעה הגופנית או המחלה של העובד התפרצו בזמן העבודה – תוך כדי העבודה – אינה מספקת. יתכן ומדובר במחלה רגילה של העובד שאין קשר בינה לבין האירוע החריג בעבודה, ובמקרה היא התגלתה במהלך שעות העבודה. העובד חייב להוכיח כי הפציעה ארעה בעקבות העבודה.

 

גם תאונה שארעה בדרכו של העובד מביתו אל מקום העבודה, או ממקום העבודה אל ביתו, תוכר כתאונת עבודה.

 

אם ביצע העובד "סטייה של ממש" מהדרך הרגילה או ביצע הפסקה משמעותית בהליכה או בנסיעה בדרכו מהעבודה לביתו או בחזרה, לא תוכר התאונה כתאונת עבודה.

 

ישנם מקרים חריגים בהם תוכר התאונה כתאונת עבודה במקרה של סטייה מהדרך והם:

  • אם ביצע העובד סטייה מהדרך כדי להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה שהוא מתפלל בו.
  • אם ביצע העובד סטייה מהדרך כדי ללוות את ילדו אל הגנון, אל גן הילדים, אל מעון הילדים, וכן כדי להחזירו משם. "ילד" הינו ילד עד גיל 10 או שמחמת ליקוי שכלי או גופני נדרש לליווי.

מקרים נוספים שיוכרו כתאונת עבודה:

  • עובד שכיר – במקום שהוא או חבריו לעבודה סועדים בשעת הפסקה, שנקבעה על דעת המעסיק ואינה עולה על 3 שעות, וכן בדרכו מן העבודה, אל אותו מקום, או בחזרה מאותו מקום אל העבודה. 
  • עובד שכיר, חבר ועד העובדים של מקום עבודתו, וכן למבוטח, חבר ועד מושב עובדים – בשעת מילוי תפקידם זה ועקב מילוי התפקיד, וכן בדרכם למלא את התפקיד ובדרכם חזרה. 
  • עובד השכיר – בדרכו מן העבודה או ממעונו אל מקום בחינה שהוא נבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה, או בדרכו חזרה ממקום הבחינה אל העבודה או אל מעונו.
  • גם תקיפה, תוך כדי ועקב העבודה, כולל תקיפה מינית, תיחשב כפגיעה בעבודה, אם היא גורמת לנזק גופני או נפשי ומצריכה טיפול רפואי.

 

הגשת התביעה מתחלקת לשניים, השלב הראשון מוגשת תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה וקבלת דמי פגיעה.

 

לאחר שהוכרה התאונה כתאונת עבודה כפי שהוסבר לעיל, יוכל העובד לקבל דמי פגיעה (ימי מחלה) עד למשך של כ 90 יום. לתביעה צריך לצרף:

  • טופס בל 211 (טופס התביעה)
  • תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה
  • טופס בל 250 (שכיר) 283 (עצמאי)
  • בתאונת דרכים יש לצרף אישור משטרה או צילום תעודת ביטוח

 

לאחר מכן, במידה והעובד טרם שב לעבודתו או שהוא סובל מכאבים ומגבלה בתנועות יש להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות על מנת לקבל זימון לעמוד בפני ועדה רפואית אשר תבחון את מצבו הרפואי של העובד ותקבע לו שיעור נכות זמנית או לצמיתות.

 

מומלץ מאוד להגיע לועדות הרפואיות בליווי של עורך דין שייצג בועדות וידאג לעמוד על כל זכויותיו של העובד. במשרדנו ניתן יצוג לכל לקוח בפני הועדות הרפואיות, ולעו"ד ישראל ניסיון רב שנים בייצוג בפני הועדות הרפואיות.

משרדנו בעל ידע מקצועי וניסיון רב שנים, עו"ד ישראל טיפלה במהלך השנים במגוון מקרים שונים של תביעות תאונות עבודה והינה בעלת היכרות מעמיקה עם הבירוקרטיה המורכבת של המוסד לביטוח לאומי. נשמח לסייע לך בקבלת הזכויות המגיעות לך בעקבות מצבך הרפואי. כל שצריך לעשות הוא ליצור קשר טלפוני עם עו"ד ימית מוריה ישראל ובמידת הצורך להגיע לפגישה. פגישת הייעוץ אינה כרוכה בעלות או בהתחייבות מצידך!

מאמרים בנושא תביעות ביטוח לאומי

גמלת ילד נכה

גמלת ילד נכה גמלת ילד נכה הינה קצבה חודשית המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי לילדים עם הסובלים מליקויים או שהינם בעלי צרכים מיוחדים. הגמלה

קרא עוד »

תאונת עבודה

תאונת עבודה כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה יש לו את הזכות לפנות לאגף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי ולקבל פיצוי בגין נזק הגוף שנגרם לו בעבודה.

קרא עוד »

נכות כללית

נכות כללית קצבת נכות כללית משולמת מידי חודש למי שסובל מנכות גופנית או נפשית בשיעור 50% לפחות וכתוצאה מנכותו איבד את כושר השתכרותו, קבלת הקצבה

קרא עוד »

ניידות

ניידות מי שסובל ממגבלה ברגליו יכול להיות זכאי לקבלת גמלת ניידות. גמלה זו משולמת מכוח הסכם הניידות, הסכם זה נחתם בשנת 1977 בין משרד האוצר

קרא עוד »
נגישות